תהליכי קבלת החלטות בבחירות הארציות

מה משפיע על החלטות קנייה אצל הבוחר הישראלי?

מדינת ישראל נמצאת לקראת מהלך חשוב ומרכזי בדמקרטיה. בחירה של ראש ממשלה חדש. תהליך זה מתבצע בפעם השלישית במסגרת השנה האחרונה.

שאלות סוציולוגיות רבות נשאלות על תהליך זה. האם מדובר בערעור השלטון הדמוקרטי בישראל? האם מדובר באובדן הביטחון של השיראלים ביכולות השטלון בארץ? האם למעשה העם כל כך מפולג שלא ניתן לבצע תהליך החלטות קולקטיבי, מסודר, מאורגן של כל פלגי האוכלוסייה? אולי תהליך קבלת החלטות של הישראלים לא מאורגן ומתוכנן ותהליך זה נעשה באופן רגשי ולא מחושב בהגעה לקלפי?

לטענתי, תהליכי קבלת החלטות בבחירות בישראל לכנסת, דומות לתהליכי בחירה בקבלת החלטות של הרכישות של הקהל הישראלי.

הצרכן הישראלי מתאפיין בתהליך קבלת החלטות מסויים והוא רלוונטי כנראה גם לתהליך הבחירות הדמוקרטיות שלנו.

אז מה מאפיין תהליך קבלת החלטות בקניות?

הישראלי הינו צרכן יחסית לא מחושב. הישאלים מונעים מאופנות חולפות, מאופנות משתנות, ממה יחשבו אולי עליי, מאיך אני נראה כלפי חוץ ובעיקר- מהחלטות רגשיות שעומדות בבסיס קבלת ההחלטות שלנו.

לכן, תהליך קבלת ההחלטות הינו תהליך רגשי, תהליך של בחירה מיידית, לעיתים חפוזה המעניקה לבוכר, אולקונה, תחושה של סיפוק עצמי ואף הגשמה עצמית. זהו שלב מהיר, מיידי, מספק שנגמר גם מהר… עד לבחירה הבאה בתהליך קבלת ההחלטות הבא שלנו.

מאפיין נוסף בבחירות של הישראלי הוא תהליך של בחירה שלא גורר אחריו בהכרח הסקת מסקנות ותהליכי חשיבה ארוכים. במידה ובחרנו ברכישה או בנייה מסויימת, הסיפוק הגיע למימוש ואנו ממשיכים הלאה לשלב הבא.

הישראלי לא מתאפיין בחסכנות מוגזמת והגישה הישראלית היא "חיה היום…" תהנה ממה שיש …" מחר נתחיל מחדש!

כתוצאה מתהליכי הבחירות האלו, רבות מהרכישות הינן רגעיות, מהירות, מספקות ומקדמות לרכישה אחרת, כמו לכל בחירה אחרת במסגרת מערכת בחירות חדשה ונוצצת.

האם תהליכי קבלת החלטות בקנייה ישתנו? האם הבחירות הקרובות יביאו את הישראלים לנקודה חדשה ופורצת דרך?

רק ימים יגידו…