כלי ניהול בעסק משפחתי- עקרונות ניהול

כיצד מומלץ לנהל בעסקים משפחתיים? למה צריך לשים לב כשמנהלים ומתנהלים בעסק משפחתי?

מה צריך לקרות בעסק משפחתי על מנת שניתן יהיה לנהל את העסק נכון ובמקביל להמשיך ולשמור על הקשרים המשפחתיים?

במסגרת  תהליכי הייעוץ, לא פעם הדילמה הזו עולה כיצד עושים גם וגם…

לפניכם חמש פארדיגמות חיובית לניהול נכון בעסקים משפחתיים:

  1. הפרדה מוחלטת בין הגדרות התפקיד המשפחתיות לפונקציות הנדרשות בעסק- הווה אומר, מי שמתאים להיות מנכ"ל הוא לאו דווקא אחד ההורים או לחלופין, אח אחות יכולים לנהל את כל בני המשפחה. גם אם אינם הבכורים,  או בגיל הבוגר במשפחה. על מנת להגדיר וכן לבצע בפועל התנהלות מסוג זה יש לבחון ראשית את הפוטנציאל וההתאמה לתפקידים. לעיתים, אנחנו "פוגשים" עסק שבו האב הינו מנהל המכירות ואחד מבני המשפחה מתפעל את השירות.  למעשה,  במסגרת הפעילות אנו מגלים שאחד מהם איונ מתאים לתפקידים אלו ויש להחליף תפקידים בתוך הארגון.
  2. ממשקי עבודה ונהלים– פרק זה הינו חשוב ביותר בעסקים משפחתיים. הרי, הגבולות מטושטשים ומיטשטשים מידי יום, בין הפאן העיסקי למשפחתי. זהו בדיוק המקום להגדיר וליישם את הממשקים הנדרשים לצורך התנהלות מכובדת ומסודרת, ובעיקר מותאמת לצורכי הארגון.
  3. הטמעה מול עובדי החברה- פעמים רבות בעסקים משפחתיים, העובדים מבולבלים בין התנהלות עיסקית ארגונית וכבוד שהם רוחשים לבעלי העסק. במסגרת הפעילות אנו בוחנים את האינטרקציות הארגוניות ומתכנים את אופן ההתנהלות על פי הצורך.
  4. עבודה על פי מדדי איכות וכמות- במסגרת עבודה בעסקים משפחתיים יש לאכוף ולקדם יעדים ומדדים באופן קבוע ושוטף. אין מקום ל"וויתורים" עקב הקשרים המשפחתיים ולכן יש צורך בהסתכלות חיצונית ואובייקטיבית על הנעשה ברדמת מדדים, יעדים וביצוע.
  5. הפעלת "לחץ" מצד חלק מבני המשפחה על האחרים בנוגע לתנאי העסקתם וההטבות המגיעות להם מתוקף היותם בני משפחה. למשל, עובדת שהיא בת משפחה ש"התרגלה והרגילה" את בני משפחתה ליציאה מוקדמת מהעבודה. דוגמא נוספת היא בן משפחה אחר שהחליט שיומיים בשבוע הוא עובד מהבית וכן הלאה. הגדרות ופרשנות זו של התנהלות עיסקית הופכות להיות שגרה אליה מתרגלים כל בני המשפחה. הם מתרגלים ומתקשים לחשוב על בן משפחתם כפונקציה יצרנית עיסקית. תפקידנו בתהליך להתייחס ולהגדיר וכן לאותת על מקרים אלו ולהשתדל לתקנם.