ניהול בעידן ה- AI

הפרדוקס הניהולי של – העידן הנוכחי- AI

הסביבה העסקית בישראל כיום, ניצבת בפני נקודת מפנה משמעותית המוגדרת על ידי שני כוחות מורכבים ומשבשים (Disruptive forces):
התמודדות עם השלכות המלחמה (הדורשת שיקום וחוסן רגשי) ומהפכת ה-AI. 
נראה כי ארגונים מצוינים (Excellent Organizations), אינם מתייחסים לכוחות אלו כאיומים נפרדים,
אלא כהזדמנות פז לעיצוב מחדש של ה-DNA הארגוני.
לפניכם מספר תובנות ואולי טיפים שעלו לי ואני מקווה שיועילו לכם, המנהלים.

חזון והשראה: עוגני משמעות וחוסן 

בעיתות משבר, המודלים האקדמיים הקלאסיים של מנהיגות מעצבת (Transformational Leadership)
מקבלים משנה תוקף. זאת, כי חזון ארגוני אינו יכול עוד להישאר ברמת הצהרת כוונות מופשטת.
אם תהפכו את מקומת העבודה שלכם לעוגן של משמעות (Sense-making)
עבור העובדים ומנהלי דרג הביניים, תוכלו אולי לשנות מעט את רמת המסוגלות והחיבוריות בארגון. 
    • יצירת "למה" קולקטיבי: מחקרים מראים כי ארגונים המתווכים את העשייה העסקית שלהם כחלק מהחוסן הלאומי והכלכלי של המדינה, נהנים משיעורי מחוברות רגשית גבוהה יותר של עובדים (Employee Engagement) .
    • פסיכולוגיה חיובית וחוסן ארגוני: בניית תרבות המאפשרת פגיעות לצד שאיפה להישגים- מנהיגות מעוררת השראה בעידן הנוכחי משלבת אמפתיה ורגישות  עמוקה לצרכים הרגשיים של עובדים ומנהלים, שחזרו משירות מילואים או חוו אובדן, על פני גישה משימתית ודורשת עמידה ביעדים עיסקיים בלבד. 

"חוב תרבותי" ושינוי הפרדיגמה בעידן ה-AI

בואו נדבר  על תופעה המכונה "חוב תרבותי" (Culture Debt)- מתוך מחקרים של חברת Gallup ו-Harvard Business Review. 
החוב הזה, נוצר כאשר ארגונים מטמיעים כלי בינה מלאכותית (AI) מתוך דגש טכני או פרודוקטיבי בלבד,
מבלי להתאים את התרבות הארגונית לשינוי במבנה התפקידים הקיים בחברות. 
שילוב AI בארגונים מצוינים דורש חשיבה מחדש על שלושה צירים מרכזיים:
    1. החזרת האנושיות למרכז (Human-Centered AI): ה-AI משחרר את המשאב האנושי ממטלות מונוטוניות וטכניות. כך, המצוינות הארגונית נמדדת כיום דווקא ביכולות אנושיות מובהקות (Soft Skills) כגון: חשיבה ביקורתית, יצירתיות, אינטליגנציה רגשית ופתרון בעיות מורכבות.
    2. תרבות של ניסוי וטעייה (Experimentation): ארגונים מצוינים מייצרים סביבה של "ביטחון פסיכולוגי" (Psychological Safety). בסביבה כזו ניכר כי העובדים אינם חוששים מהחלפתם על ידי מכונות, אלא חשים בטוחים להתנסות בכלים חדשים, לטעות, ולפתח מיומנויות חדשות (Reskilling).
    3. קבלת החלטות מבוססת דאטה לעומת אינטואיציה: הכלים הטכנולוגיים החדשים מעבירים את הארגון לתרבות השמה דגש על מדדים אובייקטיביים ותוצאות קשיחות, מה שמחייב מנהלים עובדים כאחד,  לפתח אוריינות דיגיטלית מתקדמת, גם בארגונים שאינם ארגוני הייטק. 

מודל המצוינות התפעולית ועמידה ביעדים תחת אש

תרבות של מצוינות נמדדת ביכולת לשמור על רציפות עסקית ועמידה ביעדים גם כאשר תחושת הביטחון בארגון קצת נשמטת מעט "מתחת הרגליים".
המעבר למודלים עבודה היברידיים, לצד העומס המנטלי הקיים בישראל, העוברת ממבצע למבצע וממלחמה למלחמה, דורש מעבר לניהול לפי תפוקות (Outputs)
ולא לפי שעות נוכחות. הגישה הניהולית הנדרשת בעיני היא של  שמירה על ה- Well Being – רווחה, של העובדים והמנהלים בכל מחיר ובאופן יצירתי ומותאם למציאות המורכבת כאן כיום.
ארגונים מצוינים מאמצים מתודולוגיות של אג'יליות (Agility) ויעדים דינמיים קצרי טווח – מודלי ניהול גמישים ורלוונטיים- תוך התחשבות בתנאי סביבה משתנים. 

חשיבה קדימה….

עיצוב תרבות ארגונית בארגונים מצוינים בעידן הנוכחי זו לא אמירה או קלישאה, זהו בעיניי כורח המציאות.זהו תהליך חשיבה, אסטרטגי מתמשך הדורש התאמות במהלך הדרך.
השילוב המורכב בין החוסן הנדרש בחברה הישראלית לבין הדינמיות של מהפכת ה-AI מחייב יד מכוונת ומקצועית
של מנהלים המוכנים לקחת את תהליך החשיבה ולפתח אסטרטגיה מותאמת מצב.. 
אנו מלווים מנהלים וארגונים בבניית האסטרטגיה התרבותית המתאימה –
כזו שמחברת בין המצב העדכני של הארגון כיום, לסביבה הלא פשוטה העוטפת אותנו ולאור השינויים הטכנולוגיים בעידן שעוד לפנינו.
מוזמנים ליצור עימנו קשר ולהתייעץ